מה עושים בתהליך צנתור?

מה עושים בתהליך צנתור?

כשהקוטר של כלי הדם הולך ומצטמצם, חומרים שומניים מצטברים על הדפנות – מצב זה נקרא הסתיידות עורקים. ההיצרות הזו והחומרים המצטברים על העורקים מפריעים לזרימה החופשית של הדם ולעתים עשויים להחמיר וליצור קריש דם החוסם באופן מלא את מעבר הדם בגוף. במקרים כאלו, של טרשת עורקים, המצב עשוי להיות חמור מאוד – ולעתים להוביל למצבים של תעוקת חזה ואף התקף לב. כדי להימנע ממצבים של תעוקת לבאו חלילה משהו חמור מכך – עושים צנתור טיפולי. מהו הצנתור ומה התהליך כולל? הנה כל מה שאתם צריכים כדי לשמור על בריאותכם.

הטיפול על קצה המזלג

צנתור טיפולי מוצע לכל מי שאובחן כסובל מהיווצרויות חמורות בעורקים המזינים את הלב (הכליליים), בהן ניתן לטפל באמצעות בלון או השתלת סטנט – תומכון, בעברית.

מהלך הטיפול השגרתי

  1. החדרת צנתר –  התהליך מתחיל בהחדרת צנתר מיוחד לתוך עורק גדול. לרוב יבחר המטפל בעורק המפשעה ברגל או בעורק האמה שביד, שכן הם המתאימים ביותר לביצוע המשימה. לאחר מכן יזריק הרופא חומר ניגוד המכיל יוד, כך שיהיה ניתן לעקוב אחר התקדמות הצנתר בגוף. בנוסף, חומר הניגוד מאפשר למטפל לקבל אינדיקציה על מידת ההיצרות של העורקים.
  2. יש חסימה? מטפלים – ברגע שהרופא מזהה שיש חסימה בעורק מסוים או יותר ומחליט לטפל בה בעזרת הצנתר, הוא מחדיר תיל דקיק מאוד דרך החסימה ומנפח במלון הממוקם בקצה הצנתר. כך נדחק החומר הטרשתי (השומני) לצדדים ונפתח מעבר רחב יותר לזרימת הדם. במידה והרופא מזהה שיש קריש דם בעורק, הוא שואב אותו באמצעות צנתר ייעודי.
  3. השתלת סטנט (תומכון) – ההרחבה באמצעות בלון לא מחזיקה מעמד לאורך זמן, ולכן יבצע הרופא הליך נוסף – השתלת תומכון – סטנט – במקום בו הייתה ההיצרות. הסטנט הוא גליל רשת דק ומתכתי אותו מרכיבים על הבלון. כאשר הבלון מתנפח, התומכון נצמד לדפנות העורק – וכשהאוויר מרוקן מהבלון, הסטנט עדיין נשאר במקומו. מטרתו של הסטנט היא לשפר את התוצאות המיידיות וארוכות הטווח של פעילות הבלון ולשמור על הרחבת כלי הדם שהשגנו בצינתור. באמצעות הסטנט, אנו למעשה מונעים את חזרתה של ההיצרות ומונעים את המשך ההיצרות. חשיבותם של התומכונים גדולה כל כך, שב-90% מהמקרים הימצאותן מונעת ניתוח לב פתוח!

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשך הטיפול?

צנתור טיפולי עשוי לארוך שעה או יותר, במקרים בהם פעולת הצנתור מתגלה כמורכבת יותר.

האם נדרשת הרדמה?

הליך הצנתור נעשה לרוב ללא הרדמה כלל. לכל היותר, מקבלים במהלכו זריקת טשטוש ונמצאים בהכרה מלאה. כדי לסייע לפיזור אחיד וטוב יותר של חומר הניגוד, מתבקש המצונתר להשתעל או לחילופין לעצור את הנשימה.

האם מדובר בהליך כואב?

תהליך הצנתור אינו כואב, ותנועת הצנתר בכלי הדם כלל אינה מורגשת – אך לעתים תיתכן תחושת אי נוחות ברגע החדרת הצנתר לגוף. במידה ואי הנוחות גדולה, הרופא עשוי להחליט על מתן משככי כאבים או תרופת טשטוש.

שתפו את הפוסט!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *