הקשר של קורונה ובעיות לב

הקשר של קורונה ובעיות לב

מגיפת הקורונה השאירה אותנו מבולבלים ומפוחדים, ועם כל יום שחולף ישנם עוד ועוד גילויים חדשים לגבי הדרך שבה המחלה פוגעת בנו. אם בתחילה היה ידוע שנגיף הקורונה פוגע רק במערכת הנשימה, היום כבר ברור לחלוטין כי הוא יכול לפגוע גם במערכות נוספות ואף לגרום או להחמיר מקרים של תעוקת לב ושבץ.

העלאת הסיכון לקרישי דם

עד כה לא ברור לחלוטין מהו מנגנון הפעולה המלא של הנגיף. אנחנו יודעים כי הוא חודר אל מערכת הנשימה וגורם לתופעות שגרתיות כמו חום, שיעול, נזלת וכדומה, ואף יכול להידרדר לכדי דלקת ריאות ולהשאיר צלקות ברקמת הריאה. אך לצד זה מצטברות עדויות לכך שחולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר לסבול גם מהיווצרות של קרישי דם.

התפקיד של מנגנון קרישת הדם הוא להגן עלינו מפני אובדן של דם במקרה של פציעה, וזהו מנגנון חשוב ומציל חיים. אך כאשר יש שיבוש ונוצרים יותר מדי קרישי דם בצורה לא מבוקרת, הם פוגעים בזרימת הדם התקינה ואף יכולים לחסום אותה לחלוטין. קרישי דם שנתקעים וחוסמים כלי דם גורמים לשבץ ואוטם בשריר הלב, ולכן אדם עם תעוקת חזה יציבה אשר נדבק בקורונה – נמצא בסיכון מוגבר להחמרה עד כדי אוטם בשריר הלב (התקף לב).

דלקת בשריר הלב

גם כאן עדיין לא ברור מדוע זה קורה, אך בקרב אחוז מסוים מחולי הקורונה התפתחה גם דלקת בשריר הלב – מיוקרדיטיס. כמובן שזהו מצב מסכן חיים, מאחר ויכולתו של הלב לספק דם לגוף נפגעת בצורה חמורה. בקרב חולים עם תעוקת לב או מחלות לבביות קודמות הסיכון עולה פי כמה וכמה, מאחר והלב מלכתחילה נמצא במצב פגיע יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

פגיעה כללית בשריר הלב

אחד הסימנים המעידים על פגיעה בשריר הלב הוא ריכוז גבוה של מספר אנזימים בדם, ביניהם טרופונין וקריאטנין קינאז. כאשר תאי שריר בגוף נפגעים ומתים, דולפים החוצה אל מחזור הדם חומרים שונים, ביניהם שני האנזימים הללו. ולכן כאשר בבדיקות דם רואים עלייה ברמה שלהם – זוהי נורה אדומה המעידה על פגיעה אפשרית בשריר הלב. רואים את העלייה הזו בקרב חולים עם תעוקת לב, וכמובן בקרב חולים אשר סובלים מאוטם לבבי. אך כעת אנחנו יודעים כי גם בקרב חולי קורונה נצפתה עלייה באנזימים, אשר מעידה על פגיעה בתאי השריר של הלב.

איך נגן על עצמנו?

היום כבר ברור מעל לכל ספק כי אנשים הסובלים ממחלות רקע שונות כמו אסטמה, תעוקת חזה יציבה, סוכרת וכו' – נמצאים בקבוצת סיכון. כפי שהסברנו הנגיף בעצמו יכול להוביל בהחמרה של המצב הקיים כמו תעוקת חזה יציבה, ולהוביל להידרדרות שאחרת לא הייתה מתרחשת.

עד שיהיה חיסון כנגד הנגיף, חשוב מאוד שנקפיד ונשמור על ההנחיות – לשמור על ריחוק פיזי, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסיכה ולהקפיד על היגיינה ועל רחיצת ידיים.

 

שתפו את הפוסט!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *